שיעור תשיעי

לומר מה שאני רוצה להגיד

תוכן השיעור.

1.     ניתוח המבחן האישי.

2.     התמודדות עם קשיי כתיבה –

עיצוב וקצב.

כתיב.

הבעה בכתב.

3.     לקריאה נוספת.

4.     קישורים וביבליוגרפיה.

5.     מטלה אישית לשיעור מס 9.

 

א. ניתוח המבחן האישי

 

מה זה אומר...?

 

1. האם אתה מעתיק מילים בקצב איטי.

ביצוע הכתיבה נראה כתהליך מוטורי אך למעשה הוא משלב בתוכו כמה וכמה חושים ותפקודים הקשורים ותלויים זה בזה.

העתקה תקינה מותנית ב:

תפקודים מוטוריים גסים (תנועת הגפיים , יציבה)

תפקודים מוטוריים עדינים  (הפעלת האצבעות, הפעלת לחץ מתאים על מכשיר הכתיבה)

תפיסה חזותית תקינה (תנועת עיניים יעילה, קליטה נכונה של מסרים חזותיים ועיבודם)

דומיננטיות ברורה של אחת משתי הידיים.

תחושה טקטילית תקינה.

תחושה וסטיבולרית תקינה.

יכולת טובה של מיקוד קשב.

כלומר - מה שנראה כהעתקה  איטית עשוי לבטא קשיים שונים וע"כ חייבים לערוך בירור מקיף כדי לדעת מהו מקור הקושי.

 

2. האם אתה מתקשה לעמוד בקצב של הכתבה.

כל אותם תחומי קושי שצוינו לעיל תקפים גם במקרה זה, אלא שכאן נוסף קושי נוסף. כתיבה באמצעות הכתבה דורשת שימור תבנית האותיות והמילים ושליפתם בקצב ובאופן הנכון.

 

3. האם כתב ידך קשה לקריאה.

כתב היד אינו אמור להיות "יפה" הוא אמור להיות קריא.

כלומר, גם הקורא וגם הכותב צריכים לפענח את הכתוב ללא מאמץ מיוחד. קושי בביצוע הכתיבה באופן שכתב היד יהיה קריא קשור גם הוא בתחומי הקושי שצוינו לעיל.

פעמים רבות קושי במיקוד קשב עשוי להתבטא בירידה משמעותית באיכות הכתב. במקרים כאלה יהיה כתב היד לא אחיד, פעמים קריא ופעמים לא.

 

4. האם אתה מרבה למחוק ולתקן במהלך הכתיבה.

מחיקות ותיקונים מבטאים את חוסר שביעות רצונו של הכותב מתוצרי הכתיבה שלו , הם מעידים על קושי בכתיבה ומאיטים באופן ניכר את קצב הכתיבה. בנוסף לכך הם פוגעים בקריאות הכתב, בעיקר כאשר נסיונות התיקון אינם עולים יפה.

 

5. האם אתה הופך לפעמים את סדר האותיות במילה.

היפוך סדר האותיות במילים הנכתבות עשוי להיות תוצאה של חשיבה מהירה מלווה בקצב כתיבה איטי. ברוב המקרים היא דומה לתופעה של היפוך אותיות בקריאה ונובעת מקליטה לא תקינה או עיבוד לקוי של מסרים חזותיים.

 

6. האם אתה מתעייף במהירות במהלך כתיבה.

אחיזה לקויה של מכשיר הכתיבה, וכן כתיבה לא נכונה המפעילה חלקים נוספים של היד כמו: הזרוע והכתף. יציבה/ישיבה לא נכונה. כל אלו גורמים לתחושה של עייפות ומאמץ. גם הפעלה לא מתאימה של לחץ בעת הכתיבה גורמת לתחושה של עייפות.

 

7. האם במהלך הכתיבה אתה שוכח לפעמים איך נכתבת אות או מילה.

כתיבה יעילה דורשת הפנמה של האותיות ואופן כתיבתן, כך שבעת ביצוע הכתיבה לא יחול עיכוב והיא תהיה שוטפת ומהירה.

קושי בשחזור האותיות או המילים יבוא לידי ביטוי גם באיות.

 

8. האם אתה מרגיש כאבים או אי נוחות בפרק כף היד, במרפק, בכתף?

מצב זה מעיד לרוב על אחיזה לקויה של מכשיר הכתיבה, ביצוע לא נכון של הכתיבה והפעלת לחץ  רב מידי או נמוך מידי.

 

9. האם אתה מעדיף להביע את עצמך בע"פ.

לקשיים בכתיבה יש אפקט מצטבר. כאשר הקשיים אינם מטופלים בראשיתם עשויה להיוצר התנגדות לפעולות הדורשות כתיבה.

יש גם לזכור שהכתיבה הנה פעולה החושפת את הכותב ואת קשייו ולכן אנשים המתקשים בה יעדיפו לבטא את עצמם בע"פ, בעיקר כאשר יכולת ההבעה שלהם בע"פ טובה.

 

10. האם מרבים להגיד לך במבחנים שלא הרחבת מספיק או לא נגעת בעיקר.

קושי בכתיבה גורם בדרך כלל לכך שהכותב ינסה להביע את הדברים בקיצור וימנע מכתיבה ממושכת. מצב זה גורם לירידה משמעותית בהישגים כאשר הם נשפטים על בסיס ההבעה בכתב.

בכל מקרה כזה מן הראוי לאפשר לנבחן להביע את ידיעותיו גם בע"פ ולבחון את ההבדל בין ההבעה בכתב ובע"פ.

 

11. האם אתה מתקשה לכתוב את מה שאתה יודע.

פעמים רבות קיים קושי בהעברת הידע לכתב.

חשוב במקרה זה לוודא שהידע אכן קיים ע"י בדיקה בע"פ.

לעיתים נובע קושי זה מקשיים של ארגון מידע או זכירה.

פעמים אחרות הסיבה הנה קושי בשליפת מידע או בתהליך הכתיבה עצמו.

 

12. האם אתה מעדיף כתיבה חופשית, חיבור, שיר על פני תשובה לשאלה או סיכום.

קיים שוני משמעותי בין העברת מידע בע"פ - דיבור, לבין הבעתו בכתב. הבעה בכתב דורשת היכרות עם כללי כתיבה. השפה הכתובה מתנהלת ע"פ כללים השונים מן השפה הדבורה. כתיבה חופשית כמו שיר או סיפור הנה פחות פורמלית ועל כן קלה יותר לאנשים עם קשיי למידה.

 

13. אתה מתקשה להבחין בין סוגים שונים של שאלות.

קושי זה מופיע בעיקר בשאלות מורכבות ומציג למעשה קושי בהבנת הנקרא. הוא מבטא גם חוסר ידע לגבי מבנה פורמלי של שאלות והקשר בין מבנה השאלה לתשובה.

 

14. לכתוב הרבה נראה לך כמו "למרוח".

קושי זה מורכב מהתנגדות כללית למטלות כתיבה על רקע קשיים במיומנויות הבסיס של הכתיבה ומחוסר ידע או הבנה לאסטרטגיות כתיבה וניסוח.

 

15. כשאתה נדרש לכתוב סיכום אתה פשוט מעתיק קטעים מן הטקסט.

קושי זה נובע בעיקר מחוסר אסטרטגיות כתיבה.

 

 

מהי כתיבה תקינה?

 

כתיבה תקינה נשפטת ע"פ שלושה מרכיבים עיקריים:

 

קצב תקין - הכותב מסוגל לכתוב בקצב הנדרש ממנו בסביבתו.

 

קריאות - הכותב עצמו, וקוראים אחרים מסוגלים לקרוא את הכתוב ללא הפעלת מאמץ מיוחד.

 

בהירות - הכותב מסוגל להביע את עצמו באופן שיובן ע"י סביבתו ויהיה מתאים לדרישות סביבתו וגילו.

 

הנחיות להתמודדות עם קשיי כתיבה:

 

א. חזור וקרא את אותם משפטים שענית עליהם בחיוב.

ב. מיין אותם לתחומי קושי.

 

קצב כתיבה - משפטים מספר - 1, 2, 6

 

עיצוב לקוי - משפטים מספר - 3, 4

 

אחיזה לקויה - 8

 

לקות בשחזור מידע - 5, 7

 

הבעה בכתב - 10, 11, 12, 13, 14, 15

 

קושי כללי (דורש בדיקה נוספת) - 9

 

בדפים הבאים תמצא הצעות שונות להתמודדות עם קשיי כתיבה.

ניתן להיעזר ברשימה הביבליוגרפית שבסוף הפרק.

 

 

ב. התמודדות עם קשיי כתיבה.

 

קשיי כתיבה מתחלקים לשלושה תחומים עיקריים:

- קשיים המתבטאים בעיצוב הכתב, קצב הכתיבה, התעייפות ואי נוחות כללית.

- קשיים המתבטאים בכתיב לקוי.

- קשיים המתבטאים בהבעה בכתב.

 

הכתיבה הנה תהליך תנועתי. כתיבה שוטפת וברורה נשענת על תהליכים מוטוריים רבים ומורכבים כמו:

מוטוריקה גסה - הנעה תקינה של הגוף והגפיים.

מוטוריקה עדינה - הנעת כף היד והאצבעות.

דומיננטיות ברורה - יד כותבת ויד מסייעת.

טונוס שרירים תקין - הפעלה נכונה ומדודה של לחץ בעת הכתיבה.

אחיזה לא נכונה של מכשיר הכתיבה, שימוש בחלקים נוספים של היד, כמו הזרוע והכתף בעת כתיב., הפעלה של לחץ רב מהנדרש. התערבות היד הלא דומיננטית במהלך הכתיבה. כל אלו יצרו תופעות של איטיות בכתיבה, התעייפות מהירה, כתב יד לא קריא ואי נוחות כללית.

 

קצב כתיבה ועיצוב הכתב:

 

לא קיימים מדדים המציינים מהו קצב כתיבה מתאים לכל גיל.

קצב כתיבה יחשב לאיטי כאשר הכותב אינו מסוגל להתמודד עם מטלות כתיבה שהסביבה דורשת ממנו. הקושי בא לידי ביטוי בכתיבה מתוך הכתבה או העתקה מהלוח, או עמידה בזמן הנדרש במבחן.

 

האמירה "אני כותב לאט" דורשת למעשה בירור נוסף!

 

כתיבה איטית יכולה להיות תוצאה של:

1. קושי מוטורי כמו טונוס שרירים גבוה או נמוך.

כתיבה הנה תהליך מוטורי וככזה היא דורשת שהכותב יוכל להפעיל לחץ תקין ותנועה שוטפת של היד הכותבת.

הפעלה של לחץ רב מידי  (היפרטוניה) גורמת להתעייפות מהירה.

הפעלה של לחץ נמוך (היפוטוניה) מקשה על פיתוח קצב נאות.

 

2. אחיזה לקויה של מכשיר הכתיבה, או כתיבה תוך שימוש במרפק או בכתף. כתיבה נוחה תלויה באחיזה נכונה של מכשיר הכתיבה (אחיזת חצובה) וכן שימוש נכון בפרק כף היד.

כאשר הכותב משתמש לצורך הכתיבה בחלקים אחרים של היד או הגוף. מושקע מאמץ רב בכתיבה ובהמשך התעייפות וכאבים ביד.

 

3. דומיננטיות לא ברורה.

בתהליך הכתיבה חשובה מאד הדומיננטיות של היד.

במצב תקין מתעצבת הדומיננטיות עד גיל 5-6  לפני הכניסה לבית הספר. נוצרת חלוקת עבודה ברורה בין שתי הידיים, כאשר היד הדומיננטית מבצעת את הכתיבה עצמה, והיד השנייה מסייעת לה על ידי החזקת הדף וייצוב הגוף. במקרים שבהם לא נוצרת חלוקה ברורה (למעט מקרים יחסית נדירים שבהם קיים תפקוד שווה של שתי הידיים) הופכת היד הלא דומיננטית מעזר למטרד.

ניתן להבחין בכך כאשר מתמקדים בשימוש של הכותב בעת הכתיבה ביד שאינה כותבת.

 

4. חוסר איזון סנסורי.

כאשר קיימת רגישות טקטילית גבוהה או קושי בתחושת הגוף העמוקה (עיין ברשימת המושגים) עלול תהליך הכתיבה להיפגע.

 

5. התמצאות במרחב וכיוונים.

האותיות העברית נכתבות מלמעלה למטה כדי לאפשר זרימה נכונה של הכתיבה (האות מסתיימת בנקודת ההתחלה של האות הבאה)

עיצוב אותיות הנעשה נגד כיוון הכתיבה עשוי  להאט את קצב הכתיבה. התמצאות במרחב הנה היכולת לכתוב עד סוף השורה, לאמוד את מספר המילים שיכנס לשורה לפני התחלתה של שורה חדשה. מעבר חלק מצד ימין של הדף לשמאלו, כל אלו הנם חלק מהתפקוד במרחב.

 

6. הפנמה של תבניות תנועה.

כתיבת אות הנה תבנית של תנועה. הכוללת הן את צורת האות והן את הדרך היעילה ביותר לביצוע מוטורי של התבנית. הפנמה טובה תתבטא בביצוע מהיר וחלק ללא צורך בהשקעת מחשבה, למעשה יעשה הביצוע באופן אוטומטי.

הפנמה כזו דורשת שילוב של מספר חושים קינסתטיים (תנועתיים) וקוגנטיביים.

 

7. קושי בשליפה/שיחזור.

בתהליך הכתיבה, הכותב צריך לקשר בין צליל לבין הסמל הגרפי שלו. עליו גם לזכור את הסדר שבו הסמלים הגרפיים האלו מסודרים בכל מילה. תהליך זה הופך להיות אוטומטי כך שבהמשך יכול הכותב לתת את הדעת על התכנים אותם הוא מתכוון להעביר, ולא על אופן כתיבת המילים והאותיות.

במצבים של לקות, תהליך זה של אוטומטיזציה נפגע, והכותב נאלץ לחזור ולשחזר כל פעם מחדש את אופן כתיבת האותיות או המילים.

קושי זה עלול להשפיע גם על איכות הכתיב וההבעה בכתב.

 

הרבה אנשים כותבים היטב למרות כל הדברים שציינו לעיל!

הכלל הוא: אם הכתיבה שוטפת וקריאה, הן לכותב והן לקוראים אין צורך להתערב. אבל! אם הכותב מתלונן על איטיות ומאמץ. או אם כתב היד לא ניתן לקריאה יש לחפש את הסיבות לקשיים ולטפל בהם.

 

הטיפול בקשיים תלוי מאד בשלב שבו נעשית ההתערבות.

אצל ילדים צעירים עד הכניסה לבית הספר, ובשנים הראשונות, תהליך ההתערבות הוא קודם כל בכיוון של מניעה!

במהלך העבודה היומיומית עם הילד ותוך כדי זה שהוא לומד להחזיק עיפרון או צבע,  צריכה להיות הכוונה לגבי צורת העבודה של,ו ומעקב לגבי תקינות הביצוע. קל יחסית בתקופה זו לספק לילד התנסויות רבות בתנועה, במוטוריקה עדינה ובכל התחומים התחושתיים.

 

היעזרו גם בפרק הדן בתחום התפיסה ובספרות העזר.

במקרים שבהם יש ספק רצוי להתייעץ עם מרפא/ה בעיסוק.

 

אצל בוגרים, צריך להיעשות שיקול דעת לגבי חומרת המצב והנכונות או היכולת להשקיע זמן ומאמץ. שאלה זו הנה משמעותית ביותר.

ישנם מטפלים הטוענים כי אין הגבלה של גיל לגבי טיפול, ובעוד שאין ספק לגבי נכונות האמירה באופן כללי, יש לשקול אותה ביתר זהירות כאשר באים לדון בקשיים שמקורם מוטורי/תחושתי. ככל שהאדם בוגר יותר קיים מצד אחד קושי רב יותר לשנות הרגלים ובנוסף לכך מתרבות המטלות, לימודיות ואחרות, העומדות בפניו. יש מקום לפיכך לשקול שימוש בדרכים עוקפות כמו כתיבה במחשב, הקלטה, ותכנות מחשב אינטראקטיביות.

 

צריך לזכור! הכתיבה הנה בעיקרה אמצעי תקשורת ולא מטרה בפני עצמה.

 

 

 

 

כתיב:

 

כתיב לקוי הנו לרוב תוצר של קושי שמקורו באחסון לקוי של מידע חזותי, או שמיעתי. כלומר, מקורו עשוי להיות קושי בתחום החזותי, קליטת מידע עיבודו ושחזורו. או באותם תהליכים בערוץ השמיעתי.

פעמים רבות קשיי כתיב נובעים מכך שאין הבנה מלאה של כללי כתיב, ויותר מכך הבנה של העובדה, כי כתיב מבטא מערכת כללים שיטתית וקבועה שיש לה הגיון פנימי. דבר זה בולט בעיקר  אצל ילדים הכותבים את אותה מילה בדרכים שונות כל פעם.

 

הטיפול בקשיי כתיב כמו בקשיי קצב ועיצוב  תלוי בגיל ובצרכים.

 

כתיב נכון מופנם בארבעה דרכים עיקריות –

א.      באמצעות התפיסה השמיעתית.

ב.       באמצעות התפיסה החזותית.

ג.        באמצעות התחושה הקינסתטית (תנועתית)

ד.   בדרך קוגנטיבית, הבנה של מבנה הכתיב.

 

טיפול תוך הסתייעות בערוץ השמיעתי כולל:

פיתוח המודעות הפונולוגית על כל מרכיביה.

תרגול הזיכרון השמיעתי.

תרגול יכולת השליפה/שיחזור.

 

טיפול תוך הסתייעות בערוץ החזותי כולל:

התרגול נעשה על ידי "צילום" המילה.

כיסוייה.

כתיבת המילה מהזיכרון.

בדיקה מול המילה הכתובה.

 

טיפול תוך הסתייעות בערוץ הקינסתטי כולל:

הקנייה של תבניות כתיבה, אותיות ומילים על ידי הקנייה של תחושה תנועתית. המילה הנלמדת נכתבת באוויר על ידי הנעת האצבע, תוך כדי התנועה מומלץ לאיית את המילה בקול.

לאחר מכן המילה נכתבת ונבדקת.

 

הבנה של מבנה הכתיב:

ילדים ובוגרים רבים כותבים בשגיאות כתיב שמקורן בבורות תחבירית. במקרים אלו יש להקנות כללי תחביר וכתיב שבאמצעותם ניתן יהיה לבקר את הכתיבה.

 

הסתייעות בתוכן ובמשמעות המילה:

מתן תשומת לב לתוכן המשפט עשוי לסייע בהחלטה על דרך כתיבתה של מילה מסוימת. (לקחתי את הספר, עת לעבוד, העט שלי ). העשרה של אוצר המילים תוך הבלטה של משמעויות שונות למילים דומות ולהפך תסייע בעת מהלך הכתיבה.

 

כללים שכדאי לדעת:

1.      יציבות אורתוגרפית – מילה נכתבת תמיד באותה הדרך, אי אפשר לכתוב את אותה המילה בכמה דרכים.

2.      יציבות מורפולוגית – למרות ההטיות, שורש המילה אינו משתנה.

כתב, כתבתי, אכתוב, מכתב.

3.      סיומות קבועות – זכר ונקבה, יחיד ורבים.

4.      משמעות מסייעת לזכירת הכתיב.

5.      ישנם כללי כתיב הכוללים קבוצות מילים גדולות, זכירתם תפחית באופן מיידי כמות שגיאות ניכרת.

      לדוגמא: האות א' בגוף ראשון בזמן עתיד.

      האות ט' במילים הקשורות במים, מטר, ממטרה, מטריה.      

6.      הכתיב מבוסס על מערכת של חוקים מוסכמים שיש להם הגיון!

 

 

נסה בעצמך.

 

     חשוב למפות את השגיאות מיד בתחילת העבודה.

אין להתחיל את העבודה לפני שבודקים מהו סוג השגיאות על ידי הכתבה או כתיבה חופשית. רצוי שהבדיקה תעשה על ידי אדם אחר ולא הכותב עצמו.

יש לערוך רשימה של סוג השגיאות  על פי הפרוט הבא:

שגיאות כתיב הומופוניות, החלפה בין אותיות דומות בצליל (א-ע ח- כ ק-כ)

שגיאות כתיב פונטיות – החלפה בין צלילים שונים (פ-ב ק-ג)

השמטה של אותיות, בדרך כלל י' ו' א'

שימוש לא תקין באותיות סופיות.

החלפה של סדר האותיות במילה (האבה)

שגיאות שמקורן חוסר ידע בכללי דקדוק ותחביר.

 

לספור את מספר השגיאות.

לאחר כתיבה של טקסט שנועד לתרגול כתיב יש להעריך את מספר השגיאות באחוזים מכלל המילים שנכתבו.

 

 

להציב מטרות ברות השגה.

כמעט בלתי אפשרי להגיע למצב שבו לא תופענה שגיאות כתיב כלל. יש להציב כמטרה, כתיבה נכונה של 80% מהטקסט. בכל פגישת תרגול יש להעריך את כמות השגיאות באחוזים.

הצבת מטרה מוגדרת בעיקר בעבודה על טעויות כתיב  חשובה ביותר להערכת ההתקדמות.

 

לקיים מעקב ומשוב קבועים.

עבודה על שגיאות כתיב תניב תוצאות רק אם תעשה באופן עקבי לפחות פעמיים עד שלוש בשבוע . התרגול יכול להיות קצר, 10-15 דק'.

      אחת לשבוע יש לערוך מיפוי חוזר של השגיאות וכמותן ולהעריך    

את מידת ההתקדמות.

 

     טיפול בקשיי כתיב דורש השקעה של מאמץ ועקביות!

 

 

 

 

הבעה בכתב:

 

קושי מוטורי, התעייפות, אי נוחות, כתיב לקוי לכל אלה יש איכות מצטברת הגורמת לחוסר רצון לכתוב ולתחושה שהכתיבה הנה תהליך לא נעים. צריך לזכור שבניגוד לקשיי קריאה, כתיבה לקויה חושפת מיד את הכותב ואת קשייו.

 

לכן, קשיים בהבעה בכתב מבטאים פעמים רבות קשיים ברובד התנועתי/סנסורי ובכתיב ויש לבחון  אפשרות זו לפני שמתחילים לטפל.

 

במידה ולא נמצאו קשיים בתחומים אלו יש לבחון אפשרויות נוספות כמו:

1. קושי בשליפת מידע מילולי.

הדוגמא הטובה ביותר לקושי בשליפת מידע הנה אותה תחושה המוכרת לכולנו, גם אלה שאינם לקויי למידה, של  מילה "העומדת על קצה הלשון" אנו מנסים לומר דבר מה, ומילה מסוימת המוכרת לנו היטב, או אפילו מספר הטלפון האישי שלנו  "נעלמים" לרגע או יותר. ברוב המקרים "שב" המידע  כעבור זמן קצר. חלק מהאנשים לקויי  הלמידה חווים תחושה זו כחלק קבוע של חייהם. מילים, מספרים ומידע לימודי עשויים להיות נגישים יום אחד ובלתי נגישים ביום אחר.

מלבד תחושת חוסר האונים המלווה מצב זה, הוא מהווה קושי אמיתי בכל מה שקשור לתחום ההבעה בכתב, כאשר יש צורך בנגישות טובה למידע מילולי. קושי זה גורם לכותב להשתמש באותן מילים הנגישות באותו רגע גם אם הן לא תמיד המילים המדויקות, או לבחור לכתוב במשפטים קצרים ופשוטים.

התוצאה היא כתיבה שאינה מביעה את יכולת ההבנה האמיתית של הכותב.

 

2.אוצר מילים דל.

קושי בשליפת מילים/שיום, עשוי לתת תמונה של אוצר מילים נמוך מהמתבקש על פי הגיל. במקרים אחרים ישנו באמת אוצר מילים דל העשוי להיות תוצאה של לקות בתחום התפיסה השמיעתית, בעיקר בזיכרון השמיעתי.

 

3. קושי בארגון מידע.

הבעה בכתב, יותר מכל תחום אחר, דורשת יכולת ארגון טובה.

הכותב צריך לברור מתוך המידע שברשותו את אותו מידע המתייחס לנושא עליו הוא כותב, תשובה לשאלה, סיכום. עליו להציג את המידע  באופן ברור ומובן. עליו להציג אותו באופן מלא ומקיף.

 

4. טכניקות כתיבה לקויות.

תחום זה מתייחס לכל מה שקשור בהבעה תקינה מבחינה דקדוקית ותחבירית. ישנם כללים להבעה של מידע בכתב.  יש חשיבות להכרה והבנה של הכללים. אנשים עם לקות למידה כותבים לא פעם כפי שהם מדברים. התוצאה היא כתיבה שאינה תקנית. במקרים אחרים קיים קושי בהפנמה וזכירה של כללי תחביר. תחום נוסף קשור בהבחנה בין סוגי כתיבה שונים, מתן תשובה, כתיבת חיבור לנושא נתון, כתיבת חיבור חופשי. לכל סוג כתיבה כללים משלו.

 

 

הבעה בכתב הנה תהליך מורכב הדורש כי הכותב יוכל לשלב מספר מיומנויות שכל אחת מהן לכשעצמה עשייה להוות קושי.

 

התרשים שלפניך מדגים את המורכבות.

 

 

הבעה בכתב

 

                                                             הבנת מטלת הכתיבה

                                                           

                                                                שליפת מידע

 


                                                                סינון וארגון

 


                                    ביצוע בפועל של הכתיבה

 


                                    בקרה ותיקון         

 

 

 

 

 

 כאשר עובדים על שיפור ההבעה בכתב, מומלץ:

 

א.      לעבוד עם מעבד תמלילים כדי להקל על הקושי בביצוע הכתיבה.

ב.       להתעלם משגיאות כתיב, כדי לא לעצור את שטף הכתיבה.

ג.        תרגול הבעה בכתב צריך להיעשות עם מנחה, כדי שאפשר יהיה לקבל משוב שוטף על מידת ההתקדמות.

 

 

הבנת מטלת הכתיבה:

יש הבדל בין מתן תשובה לשאלה, כתיבת סיכום, כתיבת חיבור לנושא נתון או כתיבת חיבור חופשי. חשוב להבין ולתרגל כל אחת מצורות כתיבה אלו. יש לתת את הדעת על –

סוגי שאלות והתשובות המתבקשות להן.

מתן תשובות לשאלות מורכבות.

בכתיבת סיכום, איתור המידע הרלוונטי בהשוואה למידע פחות מרכזי.

שימוש במספר מקורות מידע.

בכתיבת חיבור, מבנה חיבור, התייחסות לנושא הנתון.

 

ישנה ספרות המציגה את כללי הכתיבה ותרגילים להתנסות, דרך העבודה כאן אינה שונה בעיקרון ממה שצריך לעשות כל תלמיד המתנסה בכתיבה למעט מספר נקודות.

 

יש צורך בהתנסות רבה ועקבית, הצגת הכללים והתנסויות בודדות לא ישיגו את המטרה. יש לפנות זמן לכתיבה ויש חשיבות לתרגול רב ומתן משוב שוטף. חשוב לנטרל במידת האפשר את הגורמים המפריעים לתהליך הכתיבה וחוסמים אותו.

 

שליפת מידע.

אחד הקשיים העיקריים בכתיבה הנה התחושה ש"אין לי מה להגיד"  קושי זה נובע פעמים רבות מקשיי שליפה ופעמים אחרות הוא מייצג רתיעה מתהליך הכתיבה בכלל.

 

 

 

נסה בעצמך.

 

 

 

תרגילים לסיוע בשליפת מידע:

 

תרגילי "קלוז",  טקסטים שבהם חסרות מילים ועל הקורא להשלים את המילים החסרות מתוך הבנת משמעות המשפט והטקסט.

דוגמא: לאחר שלושה ימים של ישיבה בבית ______ הגשם ויכולנו לצאת לחצר.

המילה צריכה להתאים הן מבחינת המשמעות והן מבחינת המבנה הדקדוקי.

אפשר להגיד, הפסיק הגשם או פסק הגשם אי אפשר להגיד – נגמר, נעלם וכו'

תרגילי קלוז לפיכך מאפשרים גם העשרה של אוצר המילים וגם תרגול "בזמן אמיתי" של כללי דקדוק.

 

תשבצים, עשיית תשבץ הנה בעצם תרגיל בשליפת מילים. כאשר יש להתאים מילה להגדרה נתונה. התשבץ מאפשר משוב מיידי על נכונות הבחירה.

 

אסוציאציות, מציאת מספר מילים שהוגדר מראש לנושא נתון. יש לומר כל מילה מיד ללא ביקורת ולרשום. המטרה היא להגיע כל פעם למספר מילים רב יותר.

 

משחקי מילים, כל משחק הדורש שליפה מהירה של  מילים כמו, מציאת מילים המתחילות באות מסוימת, מציאת מילים קצרות מתוך מילה ארוכה.

 

כל התרגילים האלו מסייעים הן בשליפת מידע והן בהעשרה של אוצר המילים הפעיל. למעשה כפי שכבר נאמר, קשה להבחין בין קושי בשליפת מילים לקושי באוצר מילים מאחר והביטוי שלהם בפועל דומה מאד.

בשני המקרים תרגילים המצריכים שימוש חוזר במילים מסייעים להפוך מילים נוספות לחלק מאוצר המילים היומיומי.

 

תרשימים  - משליפת מילים לארגון מידע.

תרשימים מסייעים  לשליפת מילים והם דרך יעילה לארגון מידע, כשלב המקדים את ביצוע הכתיבה בפועל.

תרשים הוא כל דרך גרפית המאפשרת להציג  את המידע המבוקש.

 

התרשים המוכר ביותר הנו הטבלה. כמעט כל מידע ניתן להציג בצורה של טבלה. טבלאות של בעד ונגד, טבלאות של דומה ושונה, טבלאות הפורסות מידע בדרכים שונות. תכנון הטבלה דורש, החלטה על הקריטריונים שיכללו בה ואופן ההעמדה שלהם. בהמשך, השלמת הטבלה מאפשרת תרגול בשליפת מילים. בניית טבלה אם כן דורשת יכולת תכנון, ארגון וראיה כוללת של הנושא.

 

תרשים זרימה. תרשים  המציג את השתלשלות העניינים בטקסט סיפורי, או את ההתפתחות והקשר בין תת הנושאים בטקסט מידע. ניתן לבנות תרשימי זרימה שונים לאותו הטקסט.

גם כאן נדרשת יכולת תכנון וארגון ועצם העשייה מסייעת לשליפת מידע .

ישנם ספרים המציגים תרשימי זרימה בהמשך לטקסט ועל הקורא להשלים את המידע בתוכם. אלו טובים בתור שלב ראשון כדי להכיר את האפשרויות השונות. בהמשך רצוי להתמקד בבנייה עצמית של תרשימים ועדיף לבנות מספר תרשימים שונים לאותו טקסט.

 

כאשר בונים תרשים זרימה או טבלה אפשר לעשות זאת תוך שימוש בצבעים, סימנים גרפיים שונים, ציורים וכו'

בניית תרשים הנה תהליך יצירתי שמטרתו שימוש הן ביכולת הגרפית והן ביכולת המילולית בכך הוא מהווה תרגיל המפעיל את שתי המיספרות המוח, את הימנית החזותית  ואת השמאלית המילולית. ככזה תרשים הזרימה מסייע בתחומים נוספים כמו, הבנת הנקרא ( ברמה של ידע ובאופן מעמיק יותר בראיית הקשרים וההתפתחות הפנימית של הטקסט)ארגון מידע לקראת מבחנים ושיפור הזיכרון.

 

ישנם אנשים שצורת העבודה באמצעות תרשימים נוחה להם והם עושים אותה באופן טבעי  לאחרים זוהי צורת עבודה הנראית מאולצת וגוזלת זמן.

חשוב להתנסות כמה שיותר ולבנות תרשימים לא רק בתחומים הקשורים בלמידה אלא בכל פעם שיש צורך לתכנן פעילות מורכבת כמו, הרצאה, טיול לזמן ארוך וכו'.

 

בדף הבא יוצגו שתי דוגמאות לאופן שבו ניתן לבנות מספר תרשימים שונים לאותו נושא.

 

עבור לדף ההדגמה

 

 

                                                  

  פרישת נושא באופן חזותי, גרפי, מקלה מאד על אנשים עם לקות למידה שלהם גם קשיים במיקוד קשב.

האופן היצירתי מאפשר סגנון עבודה ייחודי ומציג אתגר מתמשך בכך הוא מאפשר לשמור על רמת הקשב. כאשר נקודת הפתיחה למטלות כתיבה הנה גרפית תוך שימוש  מינימלי במלל יורדת  רמת ההתנגדות הראשונית למטלה. 

 

 

 

לקריאה נוספת.

קשיי כתיבה במבט התפתחותי.

סימנים לכתיבה תקינה.

טיפול בקשיי כתיבה שמקורם עיצוב לקוי וקצב.

כתיבה למה זה חשוב?

עוד קשיים בהבעה בכתב.

אסטרטגיות של רישום מידע בשיעור.

 

קישורים.

 

 

מטלה אישית לשיעור.

 

אתר את תחום/תחומי הקושי העיקריים שלך בכתיבה.

בצע את התרגילים המוצעים, כולל אלו המוצגים בדף – לקריאה נוספת.

תעד במחברת במעקב שלך את התהליך.

 

 

 

 

                                                             

 

 

חזרה לרשימת השיעורים